טיפול בחרדה חברתית אצל ילדים

כל אחד מאתנו ודאי נפגע פעם, מבחינה פיזית או רגשית, על ידי אנשים אחרים. ילדים יכולים להתאכזר לילד אחר בגלל צבע עורו או מוצאו ולנדות אותו מחברתם, ואנשים מבוגרים פוגעים לא פעם באנשים אחרים, אפילו באלה הקרובים להם, בלי שקדמה לכך התגרות מצדם.
במיוחד אצל הילדים כאשר החרדה החברתית מגיעה לממדים כאלה, פוגעת באיכות חייו, מפריעה לתפקודו וגורמת לו סבל, הגיעה העת לפנות לטיפול פסיכולוגי. אז איך מטפלים בחרדות אצל הילדים?

ילדים חשופים לחרדה חברתית יותר מאנשים בוגרים. הם נחשפים בלי הרף למצבים חדשים ולמפגשים עם אנשים חדשים – מטפלות שמתחלפות בפעוטון, גן ילדים חדש, מעבר לבית הספר ובו ילדים שלא הכירו קודם לכן. לא כל שכן מעבר והסתגלות למקום מגורים חדש, לעיר אחרת. ילדים חוששים באופן טבעי מפני סיטואציות הכוללות מפגשים עם ילדים לא מוכרים ועם אנשים זרים. זהו תהליך טבעי ונורמטיבי ואיננו דורש התייחסות מיוחדת, אלא כאשר הילד מגיב בהגזמה, מסרב להישאר עם המטפלת החדשה או מגלה ביישנות מוגזמת בחברת ילדים בני גילו. לפעמים מתבטאת החרדה בבכי מר או בהתפרצויות זעם.

במצבים כאלה ההורים הם בדרך כלל אלה שמאבחנים את הבעיה, שיקול דעתם והיכרותם את הילד ואת עולמו יקבעו האם בכוחם להרגיע את הילד או שמדובר במצוקה קשה במיוחד. תפקיד ההורים איננו מסתיים גם כאשר הילד מופנה לטיפול במסגרת פסיכולוגית תומכת. הם נמצאים שם כדי להעניק לילד או לילדה ביטחון עצמי וכלים להתמודדות, והם יכולים לרכך את פחדיהם בכך שיעניקו להם לגיטימציה ויזדהו עם החששות שהם מביעים.